החלטה בתיק ת"א 25519-10-12

1.         לפני בקשה מטעם הנתבעים, אשר מונו ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה ככונסי נכסים  (להלן:"כונסי הנכסים") למכירת משק מס' 14 במושב נהלל (להלן:"המשק"),

להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, מעשה בית דין ולחלופין, העדר סמכות מקומית.   

2.         התובע טוען בכתב התביעה שהוגש ביום 17.10.12 כי בנסיבות העניין התגבשה גמירות דעת מוחלטת בין הצדדים באשר לכלל התנאים של הסכם המכר וההתקשרות בו, לאחר שהצדדים ניהלו משא ומתן ראוי וממצא בעניינו. הסכמות הצדדים השתכללו לכדי הסכם מכר מחייב ובהתאם, התקשרות הצדדים בהסכם המכר היא בבחינת מעשה מוגמר אותו יש לאכוף ואין לאפשר לכונסי הנכסים להפר את הסכמותיהם והתחייבותם כלפיו.

            התובע מציין כי פנה לבימ"ש לענייני משפחה בו מתנהל הליך הכינוס בבקשה להורות לכונסי הנכסים להתקשר עימו בהסכם מכר ופניותיו לביהמ"ש לענייני משפחה לקבלת ההחלטה נדחו, מן הטעם שההליכים מתנהלים בדלתיים סגורות והתובע אינו צד לתיק. יחד עם זאת, כונסי הנכסים המציאו לו את החלטת ביהמ"ש. התובע טוען כי ישנו פגם ממשי באופן התנהלותם של כונסי הנכסים מולו עד להשתכללות הסכם המכר ולאחריה.

            התובע מציין כי זומן להתמחרות ביום 17.10.12 בשעה 17:00 ובמטרה למזער את נזקיו, הודיע על כוונתו להשתתף בהליך ההתמחרות אשר כונסי הנכסים מתעדים לקיים.    

            התובע צירף לכתב התביעה את החלטת כב' הש' בן ציון ברגר  בביהמ"ש לענייני משפחה  בחיפה (תמ"ש 18602-01-10) מיום 9.10.12, שדנה בבקשתו לאשר את הסכם המכר בינו לבין שניים מכונסי הנכסים ולהכריז עליו כזוכה ברכישת המשק ובבקשה נוספת שהגיש עו"ד סברדליק לקביעת מועד לדיון על מנת שיבחר הזוכה ברכישת המשק לנוכח קיומם של 3 הצעות.

            כב' הש' בן ציון ברגר קבע, בין היתר,  כי יש לקיים התמחרות בין  המציעים השונים. 

הסעד המתבקש בכתב התביעה הינו "להורות על התקשרות כונסים בהסכם המכר אשר העתקו מצורף כנספח ד' לכתב תביעה זה למכירת משק 14 שבמושב נהלל (להלן:"המשק") לידי התובע, בהתאם להסכם המכר נספח ד' לבקשה זו". 

3.         בבקשה שלפני טוענים כונסי הנכסים בנוגע לסמכות העניינית כי מאחר ומדובר בנכס מקרקעין שבגינו מתנהלים הליכים בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה ובמסגרת התיק הנדון מונו כונסי הנכסים למכירתו, ברי כי הסמכות העניינית בכל הכרוך בו, נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה. כמו כן, משהגיש התובע בעצמו את בקשתו בפני ביהמ"ש לענייני משפחה ברור שהוא כפוף לה ומשניתנה החלטה בעניינו והוא מבקש להשיג עליה, עליו לפעול כדין בדרך של ערעור.  

            כונסי הנכסים אף מציינים כי קיימו ביום 17.10.12 התמחרות בה זכה התובע ובהתאם נחתם בינם לבין התובע הסכם מכר שאושר ע"י בימ"ש לענייני משפחה (החלטת כב' הש' בן ציון ברגר מיום 25.10.12 צורפה כנספח ג' לתגובה).     

4.         בתגובה לבקשה טוען התובע בנוגע לסמכות העניינית כי את המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים יש לברר בהליך של תובענה עצמאית ונפרדת, בה יוצגו בפני ביהמ"ש טענות הצדדים, יתאפשר לצדדים לעיין בראיות הצד שכנגד, ביהמ"ש ישמע את טענות הצדדים וראיותיהם ויכריע במחלוקת גופה.

            עוד מציין התובע כי השתתף בהתמחרות אותה קיימו כונסי הנכסים ואף זכה במסגרתה לרכוש את המשק, מבלי שהדבר מפחית מטענותיו כלפי הכונסים בדבר התנהלותם, בפגמים שנפלו בה והשלכותיהם.

            כן טוען התובע כי "עסקינן בתובענה אשר בלב ליבה, התנהלותם הפסולה של הכונסים (או מי מהם), אופן ניהול המו"מ על ידם עם התובע והמשעות המשפטי של תוצאות המו"מ".    

5.          לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל ויש מקום להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

6.         הליכי כינוס הנכסים בנוגע למשק הינם בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה, וכך גם סבר ב"כ התובע בעצמו בהגישו בקשה במסגרתה ביקש סעד זהה לביהמ"ש לענייני משפחה.   

יש בידי להסכים עם כונסי הנכסים כי הדרך הנכונה שעמדה בפני התובע להשיג על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 9.10.12 הינה נקיטת הליך ערעורי על אותה החלטה..

7.                  בהתחשב בעובדות שהובאו לפני לפיהן התובע זכה בהתמחרות והסכם מכירת המשק לתובע אושר ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה ביום 25.10.12, (לאחר הגשת התביעה) מתייתר  הסעד המבוקש במסגרת התובענה שלפני , שהינו סעד יחיד לאכיפת הסכם מכר מקרקעין. בכת התביעה דנן אין כל סעד אחר המבוקש ביחס לכונסי הנכסים. ולפיכך, לא מצאתי כי יש מקום להעביר את התביעה כפי שהיא  לביהמ"ש לענייני משפחה מכוח סמכותי בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט, תשמ"ד - 1984 ויש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף.

8.         אשר על כן, אני מורה על סילוקה על הסף של התובענה דנן.

9.         התובע ישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך     7000 ש"ח..